כדי ליצור מציאות צריך לעשות צעד

אני שוקלת לנסוע להכין את סדנת אתונה באתונה, גם כי מתאים לי לנסוע וגם כי בשביל ליצור מציאות צריך להסכים לראות אותה.
לא רק לראות אותה אלא גם לעשות את הפעולות שנדרשות בשביל שהמציאות תתכנס בדיוק לתוצאות שאנחנו רוצים. אז אני רוצה לעזור לה.
היכולת שלנו ליצור מציאות מושפעת באופן ישיר מההסכמה שלנו ללכת עד הסוף עם הרצונות והכוונות שלנו. לפעמים אנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו רוצים ויכולים, אבל בראש יש קול קטן שאומר: אבל אולי זה לא יצליח? אולי זה לא הזמן? וזה הרגע שמחלחל הספק והורס את היכולת של היקום להדהד לנו בחזרה את מה שכבר בראנו.

איינשטיין אמר שבדיוק כמו שכל המרחב הפיזי האין סופי ביקום כבר קיים – גם אם אנחנו לא מצליחים לתפוס או לראות אותו, גם כל ציר הזמן כבר קיים. כלומר גם אם אנחנו לא מסוגלים לתפוס או לראות את העתיד, הוא כבר קיים בדיוק כמו שההווה והעבר כבר קיימים, זאת רק נקודת המבט שלנו שמונעת מאיתנו לראות ולתפוס שהעתיד כבר קיים.
טוב הפלתי כאן חומר כבד שאני מקדישה לו מפגש שלם להסביר אותו, אבל כשמבינים שהעתיד כבר קרה, כל מה שנשאר לנו לעשות זה להסכים לעשות את הפעולות שיאפשרו לו להגיע.

כשאנחנו מזמינים אנשים לבוא איתנו לסדנה בחו"ל יש כאלו שמייד שאולים: אבל למה בחו"ל? התשובה הכי אינטואיטיבית היא "למה לא?"
הרי זאת רק נקודת המבט שלנו שתקבע איך אנחנו לומדים, מה הלייפסטייל שאנחנו רוצים לעצמנו, ההסכמה שלימודים יכולים להיות משולבים בהנאה ובמשחקיות ובהעמקה ובפינוק, בהסכמה בעצם שלימודים ועסקים יכולים להיות איך שנרצה לעצב את המציאות שלנו.

אני מניחה שלחלקכם זה לא בסקלה של איך לומדים,
אני מניחה גם שאת חלק מכם זה ממש מעצבן מכל מיני סיבות,
אבל אני יודעת ובטוחה שגם יש כאן אנשים שקוראים אותנו,
וכל מה שהם רוצים לשמוע זה שזה לגמרי אפשרי גם עוברם.
וכל מה שהם צריכים זה לשמוע שוב ושוב שעסק שלהם אמור לשרת את הלייפסטייל שהם רוצים לעצמם.

זה נכון, לאפשר לעצמנו עסק כזה שיודע לתמוך בצרכים האישיים שלנו, דורש השקעה של זמן, של משאבי נפש, של כסף. של נכונות להתגמש.
זה דורש גם לעשות צעדים ולעמוד מאחורי ההחלטות של עצמנו.
זה דורש הרבה נחישות וגם מלא אומץ. אבל זה לגמרי אפשרי אם רק תבחרו שכך תראה המציאות שלכם. כי היא הרי כבר קרתה.
זה לא מסטיקה, זאת פיזיקה. זה מתחיל בהחלטה. שזה מתאים לנו. והפעולות שיעזרו למציאות להתכנס לרגע הנכון.

אז אני מזמינה אתכם לעשות צעד, ופשוט להחליט שזה מתאים לכם.

מותר להיות גם וגם?

מה כתוב לך על כרטיס הביקור שלך? מותר להיות גם וגם?

שאלה לי אליך:
קרה לך ששאלת ילד מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול והוא אמר לך משהו בסגנון: רופא, נגר וגם שף, או אולי…שחקן, מגדל עגבניות שרי וגם מדריך כושר…

האמת… מה הדבר הראשון שעלה לך בראש כששמעת את זה? האם זה עורר בך פליאה ורחמים על הנאיביות של הילד הזה, או גאווה ואמונה גדולה שהילד הזה יכול להיות כל מה שבא לו?

אבל הוא ילד, נכון? ולילדים מותר!

אבל מה קורה בעולם של הגדולים? מה היית רוצה להיות? מותר לרצות להיות גם וגם וגם?
זה נראה לנו אפשרי? או שבגיל מסוים היכולת לעוף עם הרצונות שלנו מפסיקה להתפתח ואנחנו נכנסים יותר ויותר לתוך מסגרות של צריך ומותר?

התשובה היא לא חד משמעתי וכולנו איפשהו על הציר בין המסגרת לבין החופש לשבור אותה. השאלה היא כמה אנחנו מאפשרים לעצמנו לנוע על הציר הזה.

אני מוצאת שאחד הדברים שמעיפים את הסכך למשתתפי הסדנאות שלנו הוא שאנחנו מעודדים להיות גם וגם. אנחנו מאמינים שאפשר לדבר לקהלים שונים ולא רק לנישה, אנחנו מאמינים שאין דרך אחת לעשות דברים. מלבד זה אנחנו שונאים מסגרות ואנחנו מדברים כל הזמן על ללכת לא ממש בזרם כי אפשר גם ליד הזרם, או אפילו הפוך מהזרם אם בא לנו.
לא חלילה בשביל לעשות דווקא – אלא בשביל לחיות בהלימה לחיים שהיית רוצה לעצמך. ומותר ואפשר.

דמיינו לעצמכם שיש שפה חדשה, בראש רצות לך מילים, אבל אין להן תרגום בעברית או אנגלית – כי היא חדשה, אף פעם לא אמרו את המילים האלו קודם. אתם מבינים את המילים בתוככם אבל לא מצליחים לבטא או להסביר אותם.
ככה בדיוק זה מרגיש שבפנים יש לך ידיעה פנימית מה נכון לך, ההבנה שיש לך מה לתת לעולם, אבל עדיין לא מצאת את המילים לבטא את זה. אבל ברגע שהגעת לארץ חדשה ומצאת את ה"שבט" החדש שמדבר את השפה, זה פשוט "זה", אתה מרגיש מיד שבאת הביתה וכל המילים מסתדרות במקום כאילו תמיד היו שם.

בשבט הזה יש עוד אנשים כמוך, הם יודעים מה נכון להם, פשוט עדיין לא כולם הגיעו הביתה. חלקם עדיין לא מצאו בית שמותר בו גם וגם. יש בית שעוזר להם לראות את הדרך ונטוע בהם אומץ ללכת אותה בשמחה. שמחה עסקית אנחנו קוראים לזה.
ברוכים הבאים 🙂

איך מייצרים אפשרויות עסקיות

כבעלי עסקים הדבר שאנחנו הכי רוצים זה את היכולת לרוץ על מגרש אין-סופי של אפשרויות שעומדות לרשותנו, כדי שנוכל לבחור מה מתאים לנו עכשיו בשביל לייצר את הצעד הבא שלנו.
זה נכון למכירות, לשיתופי פעולה, למוצרים חדשים, לשיווק, לתמחור – לכל פעולה עסקית שאנחנו בוחרים לעשות.

אבל אם אין לנו מספיק אפשרויות שאנחנו מכירים, אנחנו עושים עוד מאותו הדבר וגם כמו כולם, בוחרים מתוך מספר מצומצם של אופציות, ואז זה מבאס, זה משעמם, זה ממש מוריד – גם לנו וגם ללקוחות שלנו.

אז איך מייצרים עוד אפשרויות עסקיות?
אפשר להתחיל ולהבין מהם המשאבים שעומדים לרשותנו.
ומשאבים זה לא רק הכסף, הנכסים הפיזיים שלכם והזמן שלכם. זה הרבה יותר מזה.

משאבים זה רשימה ארוכה של כל דבר שיש לכם נגישות אליו.
והאמונה מספר אחת שמצמצת לנו את האפשרויות, היא שאנחנו חושבים שרק המשאבים שבבעלותנו הם שעומדים לרשותנו, זה לא אמת. כל דבר שיש לנו נגישות אליו הוא משאב שאפשר להשתמש בו (גם אם הוא לא שלנו).

זה דורש תזוזה בתפיסה שלנו שזה אפשרי, אבל זה המפתח שפותח שער שהיה נעול כל כך הרבה זמן וסגר מאחוריו עולם קסום של וירטואוזיות.

אפשרויות נפתחות לנו כשאנחנו מבינים שכל דבר הוא "קלף" שאפשר לשלוף אותו ככלי משחק על לוח השחמט שלנו, וכלים יש לנו המון, אם רק נתפוס אותם ככאלו.
המשחק מתחיל להיות מעניין כשאנחנו מבינים שכלים וקלפים הם למשל: הרזומה, הקילומטראז', הניסיון, הקשרים, הטכנולוגיות, הידע, הקולגות, הלקוחות, הספקים ועוד הרבה אחרים, שכשאנחנו יודעים איך לרתום אותם למטרה שלנו, הוא מקדם הצלחה וודאי.

לפעמים קשה לתפוס את זה ולהסכים שהכל זמין, כי המוח שלנו רגיל לתבניות שיושבות עליו כבר שנים, "ששלנו הוא מה ששלנו", אבל כמשחקים את זה במשחק, כשמתרחקים רגע מהמציאות ומתאמנים שוב ושוב בתנאי מעבדה, פתאום נופל האסימון שזה אפשרי, ואפילו מצליח. ואז אפשר לקחת את זה לחיים האמיתיים ולהפוך עולמות.
אז… לא לשכוח לשחק.

איך נראה השיווק בעולם החדש

יש לי חדשות נהדרות בשבילך!
ידעת שאם יש לך עסק קטן יש לך יתרון יחסי על כל העסקים והארגונים הגדולים?
נשמע לך פרדוקס? מצויין! Welcome לעולם החדש!

העתידנים המתמחים בשיווק, טוענים שעם הכיוון שאליו הולכת הטכנולוגיה, היכולת שלנו להשתמש בכלים ושיטות עדכניים, חיבור לידע חדיש ומשאבים זמינים וזולים, לנו כבעלי עסקים קטנים יש את היכולת לספק ללקוחות שלנו את המוצרים שהם הנישה של הנישה שהגדולים לעולם לא יוכלו להגיע אליהם. וזה יתרון עצום.

וזה אומר שלכם כעסק קטן, אין שום סיכוי שבעולם להגיע למצב שתצליחו לענות על כמות הביקושים שיש למוצר שלכם. וזה טוב! אסביר.
זה אומר שאתם על הסוס אם אתם מבינים מה הלקוח שלכם מחפש, באיזה מחיר ומה הפורמט, כי עבורכם יש שם שוק אין סופי.

למה שוק אין-סופי עבורכם? כי בעל עסק קטן שהוא לא מפלצת עם מאות עובדים שממלאים תפקידים שונים, היכולת שלכם לתת שירות ולספק את המוצרים היא מוגבלת, מעצם היותכם קטנים. עם זאת, היותכם עסק קטן לא מחייב אתכם לייצר מיליוני דולרים בשביל לשרוד, ולכן כל מספר שתשימו לעצמכם כיעד, לא דורש כמות גדולה של לקוחות ומוצרים כדי להגיע אליו.

לדוגמא: זרמו איתו במספרים, אחר כך שימו את האמיתיים שלכם. 
אם החלטתם שמה שעושה לכם את זה, הוא להכניס 100,000 שח בחודש. זה מה שאתם רוצים! אם תבינו מה המוצר שהכי בא לכם למכור, לאיזה כמות של אנשים ובאיזה מחיר, כשתעשו את המתמטיקה הפשוטה, תראו שהמספרים ממש קטנים ותבינו שגודל השוק הפוטנציאלי שלכם הוא הרבה יותר גדול ממה שאתם יכולים לספק.

למשל בשביל 100,000 שח צריך 10 מוצרים של 10,000 שח בחודש – זה אומר שכמות הלקוחות שלכם בחודש היא 10 בסה"כ! או אולי 100 מוצרים של 1000 שח בחודש – זה אומר שאתם צריכים 100 לקוחות בסה"כ בחודש – כמות מצחיקה! 
ואפשר להמשיך ולפרק את המספרים עוד ועוד ועדיין לא תגיעו לכמות לקוחות שמגרדת את קצה הפוטנציאל שיש לכם.

אם הבנתם את זה, זה אומר שאתם יכולים להרשות לעצמכם, למכור מוצרים שהם הנישה של הנישה בתוך אוקיינוס ענק של לקוחות. שאתם יכולים להתפרע ולהיות מיוחדים עם השיווק שלכם, עם המוצרים שלכם, ובעצם לעשות כמעט כל מה שבא לכם. אבל מה מלמדים אותנו בשיווק? שצריך לכוון למכנה הרחב ביותר בשביל למצוא לקוחות, וזה שטויות!!!! זה לא נכון!!!

אם אתם מה מבינים מה מיוחד בכם ובמוצרים שלכם, אתם ממש לא רוצים לכוון לכולם, אתם רוצים רק את מי שמתאים לכם, ואתם לא צריכים הרבה כאלו.

אז שיווק לכולם זה OUT. יש שיווק חדש, אנחנו קוראים לזה השיווק של העולם החדש "השיווק ההיפסטרי".

אז רק בשביל התרגיל המחשבתי:

כמה לקוחות באמת אתם צריכים בשביל לחיות טוב את החיים שלכם?
ספרו לי בואו נראה למי יש יותר קטן  🙂

למה לבוא בכלל לתוכנית שלנו

אנחנו מתמודדים עם השאלה הזאת כל כך הרבה זמן… איך מסבירים משהו שאי אפשר לכמת אותו במספרים אבל משפיע על המספרים? איך מסבירים משהו שאי אפשר להצביע על נקודת ציון על המפה אבל לוקח אתכם דרך? איך אפשר להסביר משהו שלא נותנים בו שום how to do ובכל זאת לומדים לעשות כל כך הרבה?
זה קשה כמו שקשה להסביר איך מרגישים שמתאהבים.

אז מה שיוצא מהתהליך איתנו:

שאם הראייה המרחבית העסקית שלכם היתה על 20% מהיכולת שלה, עכשיו היא תהיה לפחות כפול, וזה המון!! ופותח עוד מלא אפשרויות שלא חשבתם שבכלל אפשרי עבורכם, כמו זה שלוקח את הכדור הכחול והמוח שלו מתחיל לעבוד על טורבו.

שיש לכם עוד מלא משאבים שעומדים לרשותכם שבכלל לא חשבתם שאתם יכולים להשתמש בהם, כי תמיד אמרו לכם שזה לא שלכם ואסור, ובעצם גיליתם שאתם במסיבה שיתופית אחת גדולה שכולם נותנים לכולם (לא! לא מחשבות לא צנועות…)

שאתם קמים בבוקר ומרגישים שאתם יכולים לרוץ, רחוק ומהר לאן שרק תרצו, כמו כלב שהרגע פתחו לו את השער של הגינה, והוא לא מתכוון לחזור בקרוב.

שאתם נהנים מחופש לעשות מה שבא לכם, כמו ילד שנכנס לחנות ענקית של ממתקים עם מלא מלא כסף לבזבז ואמא בכלל בחו"ל ולא יכולה להגיד כלום.

שאתם חוגגים את ההצלחות שלכם כי עשיתם מהלך מהממם שהצליח ובא לכם לרקוד סתם ככה, כמו זה שדופק תנועות של ירח מלא, למרות שרחבת הריקודים עוד לא נפתחה וכולם עדיין במנה הראשונה.

שאתם ממציאים דברים מגניבים ולא מפחדים שיגידו שאתם לא בסדר וזה לא נכון, כי אתם מלכי הכיתה וממילא כולם מחכים שתגידו משהו חכם, ואתם גם יודעים שאתם חכמים ומשחקים אותה.

שאתם מתעוררים בבוקר עם שמחה עסקית, כי אתם אוהבים את מה שאתם עושים וכבר חודשים לא עלתה לכם המחשבה לחזור להיות שכיר כי אתם כל כך נהנים.

שיש לכם ביצים לעשות צעד שרק חלמתם עליו ולא סיפרתם לאף אחד כבר שנים, כמו מישהו שיצא מהארון וכל כך מבסוט כי הוא מרגיש שהגיע הביתה ויכול להיות עצמו סוף סוף.

שאתם עושים דברים חדשים שכל כך הפוכים ממה שמקובל וצריך כי אתם חיים בתוך מטריקס שכולו בשבילכם ובדיוק כמו ניאו לא מפחדים שתיפלו כשתקפצו מבניין לבניין כי יש לכם רשת ביטחון ששומרת עליכם.

שאתם מיוחדים ועושים רק בדרך שלכם כי ככה בא לכם, כמו זאת שמתלבשת הכי מהמם ובולט ותמיד יש לה את הדברים הכי מיוחדים וכולם רוצים לקנות איפה שהיא קנתה את השמלה ההורסת שלה.

שאתם מתחילים לאהוב סרטים בידיוניים, לא כמו אלו שהולכים למסיבות תחפושות בשביל הכיף ובשביל להיות מוזרים, אלא כי אתם מבינים שזה לגמרי המציאות של מחר ואתם מנסים ללמוד איך להיות כאלה כבר היום.

שאתם מקבלים ים של רעיונות וכיווני מחשבה שלא הכרתם שיש בכלל, וזה אחרי שכבר למדתם כל כך הרבה בהמון מקומות, ואתם יכולים לצלול לעומק מחילת הארנב, כמו אליסה בארץ הפלאות שמגלה עולם חדש לשחק בו.

שהמגרש העסקי שלכם הופך להיות פארק שעשועים אחד גדול שכל המתקנים שלכם.

מה שמגניב הוא שכל זה בסוף בא לידי ביטוי בחשבון הבנק שלכם, לעשייה שלכם לליפסייל שאתם רוצים שיהיה לכם.

הבנתם? הסברתי את עצמי טוב? הרחבתי מספיק?