אלגוריטם

האלגוריתם של ההצלחה

אחת מנקודות התסכול הגדולות ביותר של רב האנשים (והעסקים) שאני מכיר הוא המתח בין מורכבות החיים לרצון למצוא נוסחה של הצלחה.

הרצון למצוא פתרון שיאפשר לנו, בסוג של דרך סדורה והגיונית, לבצע סט של פעולות שיאפשר לנו להצליח. סוג של נוסחת קסם.
לא משנה אם זה באיך להיות הורים טובים יותר, בני זוג מוצלחים יותר, בעלי עסקים או אנשי מכירות.
אנחנו מחפשים את ההגיון שבדבר. את השיטה. את האלגוריתם שאם רק נפעיל אותו לאורך זמן יסדר את כל הנתונים בסדר הנכון והצלחה תופיע בחיים שלנו.

הרבה זמן וכסף מושקעים בלקרוא את הספרים, לשמוע את ההרצאות, להשתתף בסדנאות או לצפות בתוכניות, שלתפיסתנו ייתנו לנו אולי את המתכון הנכון לחיים של הצלחה.

הבעיה היא שאנחנו ניגשים לבעיה הזאת מהזווית הלא נכונה. 
בשפה מתמטית, מה שאנחנו בעצם מנסים לעשות זה לפתור את הבעיה באמצעות אלגוריתם מיון, בעוד שהפתרון האמיתי לבעיה הוא בעצם אלגוריתם שנקרא ״היוריסטיקה״, ואני אסביר.

אלגוריתם מיון מאפשר לקחת כמות של נתונים ולסדר אותה תמיד! בסדר הנכון ביותר. בין אם זה גודל של צורות, מספרים, סדר אלפביתי, או כל מיון חד מימדי אחר. תמיד בסופו של דבר ימצא הסדר הנכון. ובין אם נפעיל אלגוריתם יעיל יותר או פחות, בסיום תהליך תתקבל תשובה נכונה. לא משנה מה גודל בסיס הנתונים.
ובגלל שבחיים מורכבים מהרבה מאוד נתונים(מתי נכון לקום בבוקר, מה נאכל, כמה נאכל, מה נקרא, איך נתנהג, עם מי ניפגש, ועוד מיליון נתונים נוספים), אנחנו מאמינים שאם ניתן לזה מספיק זמן ואימון (נריץ את האלגוריתם כמו מחשב), בסוף נבין ותתקבל תשובה נכונה.

אז אנחנו מריצים את המחשב שלנו כמה שיותר מהר כדי להגיע לתשובה מהר ככל האפשר (מרגישים קצת תשושים לפעמים?! זה מזה).אבל התשובה הנכונה לא מגיעה, לא משנה כמה מהר תרוצו.

הסיבה שאנחנו ניגשים לפתרון הבעיה מהזווית הזאת זה בגלל החינוך הלינארי שקיבלנו. החינוך הזכרי, המערבי. חינוך שמלמד אותנו לרוץ קדימה, לנצח! כאילו יש תשובה נכונה אחת במבחן.

יש אנשים שחושבים שהם כבר גילו את התשובה. שהם פיצחו ופיתחו את האלגוריתם הנכון. ועכשיו הם כותבים על זה ספרים, או הולכים ללמד אותו אחרים (שברב המקרים, ובאופן לא מפתיע בכלל, לא מצליחים ליישם את האלגוריתם הזה בחיים של עצמם).

זה לא עובד לא בגלל שאנחנו לא מדייקים ביישום. זה לא עובד פשוט בגלל שזו פשוט טעות בגישה לפתרון הבעיה.

הבעיה האמיתית שניצבת בפנינו היא מה שנקרא ״בעיית הסוכן הנוסע״.
דמיינו לרגע סוכן מכירות שנוסע מדלת לדלת וצריך לבקר ב 10 ערים שונות לפני שהוא חוזר הביתה. נשאלת כמובן השאלה, מה יהיה המסלול היעיל ביותר לנסוע, מה הסדר הנכון ביותר לנסוע בין הערים השונות?

זו בהחלט שאלה מעניינת. 
לא רק אם אתם סוכנים נוסעים אלא פשוט אם אתם חיים את החיים.
איזה מסלול נכון יותר? קודם קניות בסופר ואז לעבוד, אחרי זה לצאת לריצה, ואחר כך לעשות שיחת מכירות? או אולי נכון יותר לקום ב 6 בבוקר, לשחות, לשתות קפה עם הבנות, ואז ללכת לעבוד 8 שעות? או אולי 4 שעות? 
יש כל כך הרבה אפשרויות.

האם יש פתרון אחד נכון? האם אפשר למצוא את המסלול הנכון ביותר? ? 
אז רק כדי לקבל קצת סדר גודל.
למסלול בין 3 ערים יש 3 אפשרויות. בין 5 ערים כבר 60 אפשרויות.
בין 6 ערים 360 אפשרויות, ובין 10 ערים יש 10.8 מיליון אפשרויות!

עכשיו תחשבו לרגע בין כמה ״ערים״ אתם מנסים לנסוע בכל יום.
למצב הזה אף אחד עדיין לא מצא פתרון יעיל. 
אין בנמצא לא את האלגוריתם ולא את כח המחשוב שיכול לפתור את הבעיה הזאת במהירות שתאפשר לכם באמת לדעת מה הדרך הנכונה ביותר למסלול שלכם מחר בוקר.

אז מה עושים?
פה נכנס לתמונה אלגוריתם מסוג היוריסטיקה.
שזה בעצם היכולת למצוא מסלול יעיל מספיק, מהר מספיק, כדי שנוכל להתקדם.לא הנכון ביותר, אלה הנכון מספיק.

ככה הדבורים למשל מוצאות את הדרך המיטבית לעוף בין עשרות פרחים כל פעם שהן יוצאות מהכוורת לאסוף צוף (כמה פעמים ביום).
הם מוצאות את השילוב בין יעילות תעופתית ליכולת להיות בתנועה ולא להתקע על חישובים.
זו היא בעצם מיומנותה של חשיבה רשתית. רב מימדית.

וזה בקיצור חברים, מה שאנחנו מלמדים.
אין נוסחת קסם אחת להצלחה, יש צורת חשיבה שמאפשרת למצוא פתרונות יעילים אנרגטית עבורך, תוך כדי תנועה.

שתפו עם חבריכם

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram